ביהמ"ש: סכנת סגירה של העסק מצדיקה את דחיית העברת ניכויי המס של העובדים

השופט אריה רומנוב: "המחוקק הכיר בכך שיתכנו מצבים בהם נישומים לא העבירו את כספי הניכויים בשל אילוצים"
אורית בר-גיל‏ 12:46 30/10/05

בימ"ש השלום בירושלים זיכה בני זוג לשעבר וחברה שניהלו מעבירה של אי העברת מס שנוכה. השופט אריה רומנוב קבע, כי היה הצדק סביר לכך שהחברה לא העבירה את כספי הניכויים, מאחר שהעסק עמד בפני הברירה של "להיות או לחדול", ולכן אילו היה מעביר במועד את כספי הניכויים היה הדבר מביא להתמוטטותו.

הנאשמים ניהלו חברה בשם עץ בן-אבו. בתקופה מסוימת ניכתה החברה מס הכנסה ממשכורות ששילמה, אך לא העבירה את המס שנוכה לפקיד השומה. הנאשמים טענו כי החברה לא עברה את העבירה, משום שהיה לה הצדק סביר (לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה).

הנאשמים הסבירו, כי במשך שנים ניהלו עסק משגשג, אך ב-1997 מצבה הכלכלי של החברה הידרדר וסכנת סגירה ריחפה מעליה. כדי להציל את העסק לקחה הנאשמת הלוואות, ואולם העסק התמוטט עד שנסגר והנאשמים נותרו בחוסר כל.

בפסה"ד צוין, כי גם בתקופות הקשות הם המשיכו לדווח לפקיד השומה דיווחי אמת מלאים, אולם הצ'קים לא כובדו. הנאשמים ביקשו לעכב את העברת הכספים לפקיד השומה, עד שמצב החברה ישתפר. המדינה טענה שאין בנסיבות כדי לפטור את הנאשמים מאחריות פלילית.

רומנוב ציין בפסק הדין, כי מסעיף 219 עולה כי המחוקק לא קבע כלל נוקשה ובלתי מתפשר לפיו כל מי שלא העביר לפקיד השומה את כספי הניכויים עבר עבירה - תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. רומנוב כתב כי המחוקק הכיר בכך שיתכנו מצבים בהם נישומים לא העבירו את כספי הניכויים בשל אילוצים, וכי מי שלא העביר את כספי הניכויים הואיל והיה לו "הצדק סביר", לא עבר כל עבירה.

רומנוב קבע שעמדת המדינה עלולה לגרום עוול לעוסק, לפגוע באלו שתלויים בו, ובסופו של דבר, היא עלולה לפגוע בשלטונות המס. רומנוב הדגיש, כי אין כוונתו שנישום שעסקו נקלע לקשיים רשאי לנהל את עסקיו "על חשבון" אוצר המדינה. רומנוב הציע כלל משפטי, לפיו ניתן יהיה להכיר בטענת נישום כי לא העביר את כספי הניכויים במועד, רק אם יוכיח שלושה תנאים: האחד, אם במועד בו היתה מוטלת עליו החובה להעביר את כספי הניכויים, העסק עמד בפני הברירה של "להיות או לחדול" ואם היה מעביר במועד את כספי הניכויים, היה הדבר מביא לקריסתו. השני, אם למרות סכנת הסגירה המרחפת על העסק יסוד להאמין שהעסק יתאושש. השלישי, אם לנישום היתה כוונה ברורה ומוחלטת להעביר את כספי הניכויים מייד לאחר ההתאוששות. במקרה זה, קבע, הוכיחו הנאשמים את קיומם של התנאים. את הנאשם יצג עו"ד איתן להמן. את הנאשמת יצג עו"ד טל ליפר. (ת.פ 4743/01).


http://www.globes.co.il/serve/globe...0023331&fid=829