Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

YAK-25

ה Yak-25 Flashnight נולד לאחר צורך למטוס יירוט שייגן על הטריטוריות הצפוניות והמזרחיות של בריה"מ. את הרעיון למטוס דו-מושבי המונע ע"י שני מנועי turbo-jet הגה סטאלין באוגוסט 1951.

ה Yak-25 Flashlight היה המטוס הסובייטי הראשון שצוייד במכ"ם ויכל היה לפעלול בגל מזג אוויר.

אב-הטיפוס, Yak-120, טס לראשונה ב 19 ליוני 1952. המטוס נכנס לייצור סידרתי בשנת 1953 למרות מספר בעיות שנתגלו, אחת מהן הייתה במכ"ם. פיתוח המכ"ם שתוכנן בשביל המטוס, ה Sokol RP-6, עוד לא הושלם, ומטוסי ה Yak-25 שיוצרו בין השנים 1953-1955 צויידו במכ"ם ה RP-1D. לאחר מכן, מטוסים שצויידו במכ"ם ה Sokol קיבלו את הציון Yak-25M, והמטוסים הראשונים מדגם זה נמסרו לחה"א הסובייטי בינואר 1955.

ישנן מספר נוסף של וראסיות.
במספר מטוסי Yak-25M הותקנה מערכת Gorizont-1 שאיפשרה להטיס את המטוס מרחוק ע"י תחנת שליטה קרקעית. מטוסים אלה קיבלו את הציון Yak-25MG.

בין 1956 ל 1956 הוסבו גם מספר מטוסי Yak-25M ל "testbed" לניסויים בטילי א"א. ה Yak-25K-5 צוייד במכ"ם ה Izumrud וארבעה טילים "רוכבי קרן" RS-1U, או כפי שהם ידועים בנאט"ו, AA-1 'Alkali'. במטוסים אלו הוסרו שני התותחים.

ה Yak-25K-8 צוייד בטילי K-8 (AA-3 Anab), אבל בוטל מאוחר יותר בשל העדפה ל Yak-28P.

גרסאת הצילום כונתה Yak-25RV (Razvedchick Vysotnyj), "צילום בגובה רב". כנף ה Yak-25RV תוכננה מחדש, ואורכה היה 23 מטר, יותר מפי 2 אורך הכנף של ה Yak-25M. המצלמות הותקנו בתוך גוף המטוס. בחלק מן המטוסים הוסר תותח אחד.

ה Yak-26 היה פיתוח של ה Yak-25 כמפציץ, אבל רק תשעה נבנו.

ה Yak-27 היה שיפור של ה Yak-25 שצוייד במנוע רקטי לשיפור הביצועים בגובה רב. דגם היירוט, ה Yak-27V לא נכנס לשירות, ואילו מדגם הצילום, ה Yak-27R, נבנו 160 מטוסים שנכנסו לשירות בשנות ה 50 המאוחרות.

בשנת 1961 מספר מטוסי Yak-25RV יוצרו כמטרות דמה לאימון טייסים. ה Yak-25RV-I הייתה גרסא מאויישת לאימון ללא ירי אש חיה, וה Yak-25RV-II היה בלתי מאוייש לאימון באש חיה.

נתונים (Yak-25):


אורך: 15 מטר.
מוטת כנף: 10 מטר.
גובה: 4 מטר.
משקל ריק: 5 טון.
משקל המראה מקסימלי: 9 טון.
מנועים: שני מנועי טורבו סילון Mikulin AM-5 או Klimov RD-9. שניהם הפיקו 5,000 ליברות דחף.

מהירות מירבית: 1,090 קמ"ש.
טווח: 2,700 ק"מ עם מיכלים חיצוניים.
תקרת שיוט: 15 ק"מ (50 אלף רגל).
קצב נסיקה: 1.8 ק"מ לדקה.
יחס דחף\משקל: 0.53:1.
חימוש: שני תותחי Nudelman NL-37 בקוטר 37 מ"מ.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeepSpace ישנן מספר נוסף של וראסיות. במספר מטוסי Yak-25M הותקנה מערכת Gorizont-1 שאיפשרה להטיס את המטוס מרחוק ע"י תחנת שליטה קרקעית. מטוסים אלה קיבלו את הציון Yak-25MG.

כלומר זה היה אחד מן המל"טים הראשונים? מטוס בגודל כזה בשליטה מרחוק? או שמא זה היה משהו אחר ?

היו מטוסי בוכנה (מאויישים במקור) מדגם "פיירי II" (הדגם המל"טי נקרא Fairey Queen) שהוסבו לשליטת רדיו כדי לאמן את תותחני הנ"מ הבריטיים, שטסו לראשונה בשנת 1932.
לפני כן היו מספר "כלים אוויריים" נשלטים-מרחוק, אשר היו יותר כמו פצצות מעופפות.

אבל הוא שימש אז כמטרה, כלומר בלי יכולת תקיפה מדוייקת (לפחות עד כמה שהיה אפשר להשיג עם אותו יאק עם הפצצות אותן נשא), אבל אז למה לקח כל כך הרבה זמן עד לפיתוח מטוס תוקף ללא טייס? האם זה היה הפיתוח הנוסף של מצלמות וכו להנחיית המטוס למטרה בדיוק או שזה היה משהו אחר?

והיא הופיעה גם למשל בנסיון לבנות פצצות מונחות במלחה"ע השנייה (זרקורים, יונים וכו' וכו').
ברגע שהעצם (וזהל א משנה אם זה מטוס או טיל) יוצא משדה הראייה- אתה לא יכול לעשות כלום, ולכן טווח השימוש שלהם היה מוגבל, ולא הצדיק בניית פלפורמה "מלאה".
לשדר שידורי טלויזיה יכלו עוד בשנות ה 20, אבל המצלמות היו מסיביות מדי, ומן הסתם שגם האיכות לא הייתה מספקת (אני גם לא בטוח אם הייתה יכולת של שידור בזמן אמת).

יש לציין שזו מלאכה בלתי אפשרית (או לפחות מאוד לא כדאית) להפוך מטוס מאוייש (יאק-25, פאנטום, וכו') לנשלט-מרחוק תוך שמירת כל הפונקציות שלו. מל"טים שאמורים לבצע תפקיד נוסף מעבר לשמש כמטרה ייבנו מראש כמל"טים.

ביאק-25 ודומיו מה שעשו זה סה"כ לתת פקודות להגאים באמצעות משדר רדיו. אני מנחש שהעקיבה אחרי המטוס הייתה באמצעות משקפות מהקרקע או ע"י מטוסים מאויישים שטסו בקרבתו.

עד פה בנוגע לשימוש במל"ט באופן כללי מעבר לתפקיד המטרה (צילום, ממסר, וכו'). בנוגע למטוסים תוקפים- בעניין הזה יש לתת קרדיט דווקא לחימוש עצמו ולא למטוס שנושא אותו. המל"טים התוקפים סה"כ מגיעים לאיזור קרוב מספיק, ולזווית קרובה מספיק, משם החימוש עושה את שלו- בתקופתו של היאק-25 לא היה חימוש כזה. (ויש לציין עכבות נוספות כמו חשיבה מסורתית, פגיעה בכוחות ידידותיים ואזרחיים, וכו')

לדעתי יותר יהיה מדוייק היסטורית להגיד שהגישו לו מספר הצעות והמלצות, והוא נתן את הפקודה מה לבנות.
אגב, מה ההבדל בין Yak-25RV-I לבין שאר הדגמים? נשמע כאילו מדובר במטוס מאוייש רגיל.

ה Yak-25RV-I וה Yak-25RV-II היו קלים יותר מן ה Yak-25RV כתוצאה מהסרת ציוד הצילום, וה Yak-25RV-I היה חד מושבי, כמו ה RV.

תמונה של הגרסא הלא מאויישת, ה RV-II. שימו לב למוטת הכנפיים הארוכה יותר של גרסאות ה RV.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://koi.legion.wplus.net/guide/air/m/yak25rv2-1.jpg]

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

בתמונה הראשונה יש דמיון די גדול לווטור הצרפתי.
כמובן חוץ מהאף הענקי....