שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

תמים היה בדורותיו -
א.בדורתיו, שאילו היה בדור אברהם לא היה נחשב לצדיק[דעה זו היא לגנאי לנוח].
ב.בדורותיו, שאפילו בדור "נבזה" כדור המבול היה "צדיק"[דעה זו היא לזכות לנוח].
המשך יום נעים(רש"י מביא את שתי הדעות),

..

כתיב חסר וכתיב מלא - אין שום הבדל בכתיב שלהם.
אבל, ניחא, בשבילך: נח.

בלי להכנס למספר סוגיות מסובכות(כמו הגיה של שווא נע, "פתח גדול"
ו"פתח קטן" וכו'): יש הבדל ענק בין התנועות הקצרות לארוכות. חיריק
חסר הוא i וחיריק מלא "מושך אחריו יו"ד", כלומר משהו כמו iy. כנ"ל
לגבי צירה חסר ומלא. ההבדל בין שורוק לקיבוץ(קובוץ) הוא משיכת וא"ו
(u ו-uw), וההבדל בין חולם חסר למלא הוא שחולם חסר הוא תנועת o
בלבד, בעוד שחולם מלא מושך אחריו וא"ו(משהו כמו ou או ow).

ככה שנח ונוח אלה שתי מילים שונות לחלוטין. היום נהגו לעוות את העברית,
וממילא שינינו את ההגיה בהמון דברים(ו' הפכה ל-v, צ' הפכה ל-ts וכולי וכולי),
אבל כשאנחנו עוסקים במקרא, כדאי לדייק...

ותרשה לי להוסיף, שגם בלי כל זה, נח מוזכר בפרשה מספיק פעמים, ואפילו באחת מהם לא כתוב שמו "בכתיב מלא". ועוד משהו מעניין, השם נח בחומש מנוקד נֹחַ, שזה ניקוד של אות אחרונה במילה וזה די נדיר. בחומשים חדשים אגב, שמו את הפתח איפשהו באמצע בין ה-נ ל-ח. כנראה שגם להם זה קצת הפריע

..

בעקבות קריאתי ברמב"ם(משנה תורה) - אני רגיל לכתוב "נוח", הרמב"ם כותב, לדוגמא:
"אף על פי שכולן קבלה הן בידינו ממשה רבנו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי התורה, ייראה שעל אלו נצטוו. הוסיף לנוח אבר מן החי, שנאמר "אך בשר, בנפשו דמו לא תאכלו" נמצאו שבע מצוות."
(הטקסט המלא של משנה תורה מופיע גם ב"מכון ממרא")
וכך הנוהג גם בסיפרא - לדוגמא: "נוהג בבני נוח כישראל לא יטמא".
שוב, ידעתי שזה יגרום לוויכוחים רבים(בדיוק כמו תגובה זו) - ולכן תיקנתי ואמרתי: "נח".

בעקרון, היום משתמשים בניקוד באופן שגוי:

• פתח גנובה הייתה צריכה להמצא לא מתחת לעי"ן או לחי"ת שבסוף מילה, אלא מעט לפניהן.
• חולם מלא לא נכתב כנקודה מעל לוא"ו, אלא כנקודה מעל ומשמאל לאות שמקבלת את החולם
  (כמו חולם חסר), ואחריו מגיעה הוא"ו שהופכת אותו לחולם מלא. (זה גם תואם לחיריק המלא
  ולצירה המלא - הניקוד נמצא מתחת לאות שמקבלת את הניקוד, ופשוט מתווספת יו"ד)