שחקן תיאטרון "הקאמרי", עודד תאומי, שהיה אמור לגלם את התפקיד הראשי במחזהו החדש של מוטי לרנר, "ארוחה עם אבא", החליט שלא לקחת חלק בהצגה בשל אי הסכמה עם תכניה.
במרכז עלילת המחזה, שהיה אמור להיות חלק מהרפרטואר של "הקאמרי" לעונה הקרובה, עומד בנו של איש עסקים חיפני ידוע שחושד כי אביו פיקד על טבח בכפר ערבי במלחמת העצמאות.
הבן מנסה לברר את האמת בעוד האב דוחה בתוקף את כל החשדות נגדו. עד מהרה מגלה הבן כי חיטוטיו בהיסטוריה המוצנעת של אביו כופים חשבון נפש אכזרי שמשפחתו אינה מוכנה להתמודד איתו.
"האיזון הפוליטי במחזה כפי שבא לידי ביטוי בוורסיות השונות שלו לא סיפק אותי. ניסינו ליישם רעיונות שיביאו את המחזה לכדי איזון פוליטי אבל זה לא צלח ונפרדנו כידידים. התחושה שלי היתה שהרצונות שלי מפריעים לכיוון של המחזה ולמה שהוא רוצה לומר. כיוון שלא מדובר בפרט כזה או אחר אלא בעניין מהותי, ההחלטה היתה ברורה זה לא להיות בעד יחס טוב לערבים או לא, או לתת להם להיות אזרחים בדרגה ראשונה כפי שמגיע להם או לא", מוסיף תאומי, "אני מדבר על דברים מהותיים שקשורים לציונות. כמי שמתנגד לגל החדש של ההיסטוריונים החדשים שמנסים לגרד פצעים בצורה חד-כיוונית, מה שבעיני מאוד לא בריא למערכות היחסים עם העם הערבי שיושב איתנו יחד על אותה האדמה, חשבתי שאם להראות את המלחמה - אז לגעת בעוולות ובפשעים שנעשו משני הצדדים. מוטי לרנר הסכים איתי ברמה האידיאולוגית, אבל זה לא בא לידי ביטוי בטקסט וזה כל הסיפור. זה נכון ששחקן יכול לשחק כל דמות, אבל כשמדובר במחזה פוליטי פר-אקסלנס, כמו 'קסטנר' או 'חבלי משיח' או 'ארוחה עם אבא', ברור שאמירה פוליטית בלבד לא מחזיקה מחזה. לכך נדרשות מערכות יחסים אמינות בין הדמויות ועלילה מגובשת. אני נגד תיאטרון פוליטי, נקודה, בשביל זה יש עיתונים, התיאטרון שאני מחפש הוא קודם כל אנושי וברמה הזו היתה לי בעיה עם המחזה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3153472,00.html

אבל לא על חשבון משלם המסים. אמנות היא בין השאר פלטפורמה להעברת מסרים - גם אנושיים וגם פוליטיים (איפה בעצם עובר הגבול בין השניים?). אבל כאשר מדובר במסר בוטה או קיצוני במיוחד, תאטרון במימון ציבורי אינו המקום לכך. אמנם גם תאטרון ציבורי לא חייב לקלוע תמיד ללב הקונצנזוס, אבל הוא גם חייב להפעיל מידה של ריסון. מי שמנסה לקדם רעיונות רדיקליים, יתכבד ויעשה זאת על חשבונו - לפעמים עצם הפרובוקטיביות מביאה קהל ולכן על האמן לקחת על עצמו את הסיכון הכלכלי ולא לנצל את המשאבים הציבוריים.

אפשר להסיק מהצעד החריג של עודד תאומי שמדובר במחזה בעייתי במיוחד. אם אכן מדובר במשהו שנמצא אי שם בשוליים הקיצוניים אני מקווה שהתאטרון הקאמרי ישכיל לוותר על ההצגה מכיוון שהעלאתה תזיק לו בטווח הארוך ותערער עוד את נכונות הצבור לתמוך באמנות בכלל ובתאטרון בפרט.

תיאטרונות ממלכתיים-ציבוריים, רצוי שיתנזרו מפוליטיקה קשה. בטווח הארוך הם יורים לעצמם ברגל: למה שאני אממן הצגה המכפישה אותי, את עמי ואת ארצי?

בתאטרון הפרטי-מסחרי (שלא ממומן בכספי ציבור) כל אמן יכול לכתוב איזה מחזה שבא לו.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight