ואני מתגעגעת לטעם.
הערב, תוך כדי הליכה, הצלחתי לחשוב בכיף על ארבעה כאלה, ואני בהחלט רוצה לפנק את עצמי איתם (לא כולם בבת אחת, כן? כל פעם דבר אחר) ולו רק פעם אחת בזמן הקרוב, בשביל הנפש:
1. גלידה אמריקאית רכה ונימוחה, כזו כמו פעם. אגב גלידה, אני זוכרת מוצאי שבת אחד כשהייתי ילדה (לא זוכרת באיזה גיל) שהלכתי עם הוריי ועם שני אחיי הקטנים לגלידת "קרוול", שהייתה בזמנו ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים
(ממש על יד המקום שבו היה המשביר לצרכן. גם הגלידה וגם המשביר כבר מזמן אינם שם), והמוכרת הצעירה כל כך הוקסמה מהילדה הקטנה והמתוקה שהייתי, שהיא פירגנה לי בהרבה גלידה בגביע. אני כמובן הייתי מבסוטית עד הגג.
מין זיכרון ילדות מתוק שכזה.
2. סוכרייה בטעם דובדבן.
3. עוגת קרמשניט (הידועה גם בשמה "עוגת נפוליאון"). בילדותי, אמא שלי נהגה לאפות את העוגה הזו.
4. מילקשייק וניל. החשק לדבר המסוים הזה צץ לי בעקבות סרט קומדיה צרפתי חמוד בשם "חבר במתנה", שבו באחת הסצינות, שותים שני כוכבי הסרט ביחד מילקשייק וניל.
הנער הבלונדיני הוא בהתחלה ממש גרסה צרפתית של יאיר נתניהו, רק שבניגוד ליאיר, ילד התפנוקים שבסרט מתבגר ועובר שינוי בסוף. זה משום שבתוך תוכו, הוא לא אדם רע. בכלל לא.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.