ובכן מה ההגיון ביציאה למלחמה כאשר יום לאחר מכן עם ריבוי הנפגעים בשני הצדדים הלחצים העולמיים וכו' הם יידרשו מאתנו לעצור. למלחמה יוצאים כשחייבים! ולמלחמה יוצאים כשרוצים ויכולים באמת ובתמים לנצח.

יש לנו מלחמה בדרום:

• ברור מה צריך לעשות כדי לנצח (לקחת את האכולוסייה מחמאס - רצוי באלימות רבה. אז מה אם ימותו עוד כמה עשרות אלפים - ככה מנצחים! האם בריטניה לא עשתה דרזדן?!
• ברור כי זה אפשרי אף שיש לכך מחירים. (חיי חטופים, לחץ מדיני וכו')
• ברור כי תוצאות המלחמה בדרום יכריעו גם לגבי הצפון - אין חולק על כך שצה"ל יכול לנצח בקרב אך האתגר הוא לנצח במלחמה!!
• המנצחים כותבים את ההיסטוריה! אם סינוואר ישלוט במעברים הוא יקבע מי מהאג והאום יחקור אלו חומרים יקבל וכגזרת מה תהיינה מסקנותיו. אם אנחנו נשלוט ונבתר אנחנו נקבע ונכתוב את ההיסטוריה בדיוק כפי שאנו רואים אותה - זאת שאלה קיומית!
• אני לא רואה כל הבדל בין חיי החטופים (עם כל הכאב) לבין חייהם של מאות רבות של חיילים + פגיעה בתשתיות והצאה כספית נוספת בת מאות מיליארדי ש"ח על חשבון כולנו. ניצחון כרוך באובדן חיים! מדוע חיי החטופים חשובים מכל אזרח אחר במדינת ישראל האם דמם סמוק יותר או שמא זהו האינטרס הזמני של השמאל שמצא את הפיונים הזמניים - ע"ע ההתייחסות לנעה ארגמני. האם למישהו שם אכפת מחיי החטופים?!
• הדרך להציל חטופים היא ניצחון אם היינו עושים את הנדרש מזמן הרבה יותר מהם היו חיים היום! עשינו את הנדרש במשך שבועות בודדים מהפלישה הקרקעית הראשונה ועד הפסקת האש הראשונה - שהגיעה מאוד מהר והביאה לשחרור מאסיבי! זאת הדרך היחידה!
  
  

ובכן הבה נתאחד נאפשר ניצחון מוחץ בדרום נשלם מחיר הרבה הרבה יותר קטן מהנדרש בצפון ולאחר מכן ננהל מו"מ מתוך עמדת כח אמיתית כדי להשיג שקט בצפון - אם אכן נוכיח שאין לאיראן או אף אחד בעולם כח להציל את עזה המסר ייקלט בלבנון - בינתיים נקלט מסר הפוך לגמרי!

התובנות הנ"ל מובנות לכל דרדק - עמדות השמאל הסהרורי לאורך כל הדרך מנוגדות לכל הגיון - ככה זה כשהכל רק פוליטיקה!