למעלה משלושה חודשים עברו מאז שהגבר הרזה, חום העיניים וחום השיער הזה הופיע ערב אחד במקרה על המסך שלי, שופע שיער וחיוכים, וכבש את ליבי בסערה, ואני עדיין אוהבת אותו בכל לבי, ולא כועסת יותר. כמו שכתבה לי מישהי שדיברתי איתה, אין טעם לשפוט אותו על דברים שעשה כשהיה צעיר ולא מאוזן. הוא עשה טעויות (מי לא עושה?), ושילם עליהן. עובדה שעם אשתו השנייה (לאחר משבר חיים עמוק) הוא היה נאמן 31 שנים, עד ליום מותו.
ביום ראשון הקרוב ימלאו 6 שנים מאז שהוא נכנע לסרטן הגרון+לשון, אז אני רוצה הערב להקדיש לו לא פחות מארבעה שירים ושש תמונות. נתחיל עם התמונות:
3 תמונות ראשונות כדי להמחיש עד כמה יפה הוא היה:
ושלוש תמונות חביבות עלי בשביל הקוריוז:
עומד עד יד כרזת הסרט "התפוז המכני" (לא פלא שאהב את הסרט, הוא היה רודף שמלות כמו אלכס, גיבור הסרט):
עומד עם מדי רוקח ומדחום מחוץ לבית מרקחת הנושא את שם משפחתו. בית המרקחת הזה קיים עד עצם היום הזה!)
עם בתו הראשונה. בפועל, הוא מגן עליה ברגליו כדי שלא תיפול מהמיטה, אך אני מוצאת בתמונה הזו משמעות סמלית: הכיוון שממנו היא זוחלת, זה הכיוון שממנו, ת'כלס, היא יצאה לראשונה, בצורה הראשונית והבסיסית ביותר. תראו את הבעת פניו, הוא קורן מאושר!
ונעבור לשירים?
את שמו של השיר הראשון (מ-1971) אני לא צריכה לתרגם לכם: