ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif למה לא פשוט להאציל סמכויות משמעותיות לרשויות המקומיות הקיימות ?.

כי האצלת סמכויות מוניציפלית - תהיה מטבעה מאוד מצומצמת.
אני מסכים שזה יפתור בעיות מסויימות,
אבל זה פלסטר קטנטן - פתרון מאוד חלקי.
שמונע פתרון כולל וארוך-טווח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif אני לא מכחיש שדה פקטו אנחנו מדינה של שבטים, אבל יש לזכור שבמדינות שהזכרת לעיל השיטה הפדרלית יושבת טוב על אופי ההיסטוריה הריבונית שלהן, שמן הסתם שונה לחלוטין מזו של ישראל: במדינה הזעירה שלנו, המציאות על הקרקע היא של המון ישובים שאמנם סמוכים אחד לשני מבחינה גיאוגרפית, אבל בעלי אופי התיישבותי ודמוגרפי שונה לחלוטין

בוא נודה על האמת:
74 שנים שמנסים לחוקק פה חוקה וריכוזיות - והריכוזיות רק מתרחקת.
ישראל כבר לא מדינה סוציאליסטית קטנטנה ועניה עם חצי מליון תושבים - יש פה כבר מעל 9 מליון איש, כמו שוויץ, שוודיה, אוסטריה,
ואנחנו צפויים - להמשיך לגדול.

הגדרה של שבטים ומחוזות - עובדת,
ובמדינה שאינה הומוגנית - הכפיה הריכוזית רק מקטבת.
העתיד הוא החמרת הקיטוב - או תיקון מחדלי העבר ומעבר לפדרציה.
מחדלי העבר - כי הרצל וז'בוטינסקי הבינו שריכוזיות לא תעבוד פה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif כך שלא ברור כיצד ישורטטו המחוזות הריבוניים שאתה מציע. למשל, נראה לי שהרבה יותר חכם להאציל סמכויות משמעותיות לעיריית בני ברק מאשר לאגד אותה תחת מסגרת מחוזית משותפת עם רמת גן ותל אביב, אתה לא חושב ? ומה יעזור לך לאגד את הקריות עם חיפה ? את קיבוץ רמת רחל והמושב נווה אילן ביחד עם עיר הבירה ירושלים ? את קיבוץ נגבה ויד מרדכי עם אשקלון ועוד ועוד אינספור דוגמאות שעטנז ?

בתור התחלה -
עם קצת חשיבה - ניתן לתקן את גבולות המחוזות - ולייצר בגבולות המחוזות, חלוקה הומוגנית:
אם תסתכל במפות ההצבעה - תגלה שבני ברק "דומה" יותר לישובים ממזרח לה,
ומצד שני - תל-אביב שונה מאוד מהישובים מדרום לה - והמצב אינו זמני - אלא נמשך עשורים.
כך ניתן למשל - לבצע חלוקה שממנה 90 אחוז מהאוכלוסיה יהיו מרוצים מאוד.

הדבר השני - הוא החלת עיקרון הדמוקרטי:
לאפשר לתושבי כל שכונה (בגבולות עיר גדולה סמוכה לגבול מחוז) וישוב בגבול מחוז - להצביע על מעבר בין 2 המחוזות הסמוכים.
כך אתה מחזיר את השליטה - מרוב אלו שמרגישים חסרי שליטה לחלוטין.

והדבר השלישי אני לא מסתכל על 5 השנים הקרובות - אלא על 75 השנה הקרובות.
אין שום הכרח שתושבי "מובלעת" כמו רמת רחל שאינם מרוצים, לא יעשו הסדר עם יישוב אחרי שתושביו אינם מרוצים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif כמו כן, אני מתרכז בישובים יהודים כי יישובים ערבים זה קטגוריה אחרת לגמרי; תחשוב על אום אל פאחם למשל - לתת אוטונומיה שם לא צפוי לתרום לביטחון המדינה.

זאת בעיה קשה באוטונומיה מוניציפלית שהצעת:
כי תחת משטר ריכוזי כמעט כל הערים הערביות הן עניות ומושחתות להחריד, ודורשות סבסוד מוגבר, מהמדינה הריכוזית
בזמן שהמשמעות של אוטונומיה ומחוזות - היא הפחתת הסבסוד:
כל מחוז יקבע את מסיו, ויחלק אותם עם פחות מגבלות.

החלוקה המחוזית - פותרת חלק גדול מבעיות ההקצנה:
לימנים אין בעיה עקרונית עם רוב דרישות החקיקה של חרדים (שמהווה את הבסיס לסטטוס קוו), וגם לא להעברה תקציבית מסויימת, מה שמייצר איחוד "טבעי".
איחוד שבמסגרתו - החרדים מתפשרים.

היות ולשמאלנים אין בעיה עם סבסוד וחקיקה שדורשים הערבים (כמו ממשלת השמאל הנוכחית שהחליטה להעביר להם עשרות מליארדים, בתוספת חוקים כמו חוק החשמל),
תיווצר תלות הדדית דומה.
באקה-אל-גרבייה תצטרך לבחור האם גורלה ידמה לזו של באקה-אל-שרקיה, והם יאוחדו תחת אותו שלטון דיקטטורי - או לא.
ערבים רבים - רואים ברעיון זה סיוט,
זה גורם דמוקרטי וממתן.

תנו לנו את החרדים שאנחנו אוהבים
וקחו את הערבים - שאתם אוהבים.

אפילו במחוז יו"ש - ארגוני הטרור מתנגדים בטירוף לרעיון של שותפות עם יהודים,
כי הם מבינים שזה גורם ממתן - שיחסל את הדיקטטורה שהם הקימו בחסות הסגרגציה הלאומנית.