הזמן: 1349 (ימי הביניים המאוחרים)
המקום: שטרסבורג, צרפת

מזה כשנתיים השתוללה מגפה אכזרית ביותר באירופה ובאסיה ("המוות השחור", קוראים לה ההיסטוריונים), שהקורונה היא ממש משחק ילדים לעומתה. אנשים נפלו כמו זבובים, ילדים כזקנים, מלאך המוות לא ריחם על אף אחד. מכירים את זה שבני אדם, כקבוצה בעת משבר קשה (בדומה לגרמנים לפני מלחמת העולם השנייה) נוטים לחפש "שעיר לעזאזל" להטיל בו אשמה ולכלות בו את זעמם? ובכן? נחשו אל הפנה האספסוף הנבער, המתלהם ומלא השנאה אצבעות גם הפעם? that's right: אל היהודים. במדינות שונות באירופה נפוצה בימים ההם עלילת דם לפיה היהודים הרעילו את בארות המים, ולכן כל המוות הזה מסביב הוא באשמתם. מספר הודאות שווא שהוצאו מיהודים בחקירות תחת עינויים קשים, הובילו לפרץ של זעם ואלימות כלפי היהודים במספר מדינות כמו צרפת, שוויץ וגרמניה. אפילו האפיפיור עצמו, קלמנס השישי, שניסה להרגיע את הרוחות ולהגן על היהודים, נכשל. בשטרסבורג, ב-14 בפברואר 1349, 2000 יהודים נשרפו בחיים.
בינתיים, יהודים ברחו מהרדיפות בגרמניה אל פולין השכנה, וכולנו יודעים לאיזה גורל זכו צאצאיהם שם כ-600 שנה לאחר מכן, על ידי אותו סוג של גרמנים, רק עם בגדים שונים.

"אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו"

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A...urning_Jews.jpg