מאוד אהבתי את השיר הזה, שאף זכה כשיר השנה של תשע"ד, וזיכה את הזמר מוקי (דניאל ניב) באלבום זהב, האלבום "לב חופשי". מה שרואים בקליפ הרשמי הוא דווקא לא מודל
חיובי במיוחד לאבהות: שני ילדיו המקסימים של מוקי יוצאים בלילה ומטיילים להנאתם.. ביער (?!), הוא רואה את הפתק שלהם, אבל נשאר אדיש ומכיר לעצמו קפה על הפינג'אן,
עד שהם חוזרים.. בבוקר! (?are you fucking kidding me). אבל עדיין, חביב מאוד.
בתחילתו ובסופו של השיר נשמע קולו של הקטן מבין ילדיו של מוקי