תודה על התמונות, אין כמוהן בשביל "לחתום" את הפוסט הזה .

האירוע במקווה והטקס היו מרגשים מאוד. לא בכל יום נפגש פורום כזה עם אישים כאלה בכדי להרים חזרה על נס אתר נשכח.
נגע לי ביותר סיפורו של שמעון הוורד, שמתאר איך היה מסתכל כילד בהערצה על אחיו הגדול רחמים ועוקב אחריו לכל מקום, לפני שאיבד אותו בקרב שהיה לפני 67 שנה. מפעל חייו של שמעון היה לקדש את זכרו של אחיו, ששמו נדחק לקרן זוית. לאחר שפרש לפנסיה יזם הקמת פינת זיכרון בספריה באזור , ומדי שנה הוא תורם סכום כסף לתחזוקתה.
שמח מאוד שהוא זכה לעמוד איתנו בטקס הזה, במקום נפילתו של רחמים הוורד, יחד עם משפחתו ששמעה כל השנים את סיפוריו על הדוד שנהרג.

אותה אישה שהזכרת היא שולמית לבנת שמוכרת כ"זמרת המחתרות" והייתה חברתו של נחום אריאלי, אגב היא אמה של לימור לבנת.

ברמה האישית, הרגשתי כמו חתן בר מצווה שנפל בחלקו לקבל כבוד ייחודי ביותר. מאחל זאת לכל אחד. האתר הזה עומד במיקום כל כך מרכזי כך שאעבור לידו גם בעתיד הרחוק והוא בטח ילווה אותי כחוויה אישית.

לבני למרות שלא הספקנו כל כך לדבר שמחתי והיה לי את הכבוד לפגוש אותך.
כי תמיד התעניינתי במבנים ושרידים מפעם. בטיולים, בצבא, בריצות ספורטיביות בחוץ העיניים היו במצב אוטומט תרות אחרי סימנים שונים שמעידים כי היה כאן סיפור, של תרבות אחרת, עבר אחר של אנשים אחרים שהם בעצם כמונו, שהיו על האדמה הזו ואינם.
אך את המוטיבציה לחפש את הסיפור ולהתעמק בו קיבלתי מהפורום הזה, שגיליתי את קיומו במקרה אחרי שנדהמתי להתוודע (גם במקרה) שבמרחק 400 מטר קו אווירי מהבית שלי עומדת מצודה תורכית שלא הכרתי.
זה ה"שיגעון", כפי שכתבת, שיש כאן לאנשים בפורום כמוך, שביחד יוצרים את הבמה לשיגעון הזה להתבטא. הדרייב שלי לחפש את האתר לא היה עולה לולא העניין שאתה הפגנת ומפגין כאן בפורום לאתרים הללו שנותרו מהמלחמה, כך שגם לך בעצמך יש חלק.

הלאה, לפרויקט הבא.