א. הדוגמה של מאהל גיידמק היא מצויינת כי היתה שם השקעה אדירה , בסדרנים , צוותי הוואי ובידור , כל שעה היתה אטרקציה אחרת (פעם ארטיקים , פעם אחרת חילקו שוקלדים וכולי) זה יותר נוהל כמו כפר נופש מאשר אזור פינוי.
ב. גם אם התרכיש הוא כמו מלחמת לבנון השניה ועדיין אתה מייעד את בתי הספר לשיינה אתה חייב להערך גם בדברים הקטנים , מספר שקעי חשמל למטענים לסוללרי , מקום לאפסנת חפצים פרטים ועוד.
ג. אכן קטרינה היתה אסון בסדר גודל ענק אבל אני לא דיברתי על המלונות שפינו את מחוסרי הבית לטווח ארוך , דיברתי על אותו איצטדיון ששוכנו שם אנשים באופן זמני וראית מה קרה שם.
ד. מורים לא יחשבו כגורמי סמכות בפני רוב האנשים , עדיף , שוב לשים שם אנשים במדים, מצידי אגב שיגיסו את המורים למלואים וזאת תהייה הצבת החרום שלהם, אבל תכשיר אותם.