מס' 38:

כל ההסברים המלומדים, כבודם במקומם מונח.
אבל, מלכתחילה, מדובר באנשים, שמבזבזים כסף שאין להם.
לא משנה איך תסובבו את זה, עדיין מדובר באנשים שמוציאים כסף, שאותו טרם הרוויחו. אנשים שחיים ברמת-חיים שגבוהה מיכולתם האמיתית.

אז מי שאין לו כסף, שיקנה רק את מה שהוא חייב למחייתו, ולא את מה שמתחשק לו. לא בתשלומים, לא בהלוואות, לא בהקפה.
ואם אין לו כסף גם למה שהוא חייב למחייתו, שיבדוק את ההגדרה האישית שלו ל"חייב למחייתו". אם אין לך כסף לשכר-דירה במרכז ת"א, יתכן שאין לך ברירה אלא לשכור דירה באופקים או בנתיבות.

ובמקום רק לקצץ, נסו לבדוק מהיכן אפשר להרוויח עוד כסף:
לעבוד עוד משרה חלקית, לעבור למקום עבודה משתלם יותר, לעבוד שעות נוספות, לשקול הסבה מקצועית, לעבור מסטאטוס של שכיר לעצמאי, לחזור להיות שכיר אחרי שלא הצלחת להיות עצמאי , לדרבן את האישה שהיא "עקרת בית" לצאת לעבודה, כל מיני אפשרויות כאלה ונוספות.

וגם : תכירו במגבלות של עצמכם.
אתם לא יכולים לשלוט בשימוש בכרטיס האשראי ? גיזרו אותו.
תתפלאו לדעת, אבל יש אנשים, שמסוגלים לשלוט בכרטיס האשראי, במקום שהוא ישלוט בהם. ואז, כרטיס האשראי הוא אמצעי התשלום הכי נוח שיש.
אתם לא נימנים עליהם? - אל תכניסו את האויב לארנק.

המדינה חרא? - אתם צודקים.
אבל עד שתצליחו לשנות אותה - בקלפיות, אלא מה - זה מה יש.
ועם מה שיש, אתם צריכים להסתדר, בינתיים.
אל תאשימו את המדינה גם בחמדנות הבלתי-נשלטת שלכם.