ואשר למקור השם; הסבר אחר מקשר לדמיון של הפרי השחור והבשרני לחרב קמורה.

חז"ל פירשו, כדרכם, בדרך עממית: החרובים נקראים כך משום "שמחריבים את השיניים".

בכל מקרה, המילה עברה לארצות הים התיכון באמצעות כיבושי המוסלמים (בערבית: חַ'רּוּבַּה – خُرْنُوبَة):
לספרדית (Algarrobo), לאיטלקית, לגרמנית, ליוונית, לצרפתית ולאנגלית.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן