המילה כיסופים באה מהשורש כ־ס־ף שמשמעותו: להשתוקק, להתגעגע, לשאוף.
אבן־שושן משווה אותו לארמית: כְּסַף - התבייש (נחוור מבושה) ולערבית: כַּסַפַ (كَسَفَ) - החוויר, לקה (חמה או לבנה).
ואמנם, רק בבניין הפעיל (הִכְסִיף) יש גם משמעות של חיוורון או הלבנה (שיערות).

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן