אני לא יודעת מהם מנהגי הרחצה של כל אחד, אבל אני יכולה להגיד מה שלי, ואם יש אחת כמוני, בטח יש הרבה. מה שאני אומרת עכשיו זה לא מדעי, אלא רק מניסיון אישי. המנהג שלי עד עכשיו היה: לקחת מעט תחליב רחצה ביד, למרוח על האיזור אותו אני רוצה לנקות - רגל, בטן, צוואר וכו', ואח"כ להקציף. כששוטפים משפשפים עד שמרגישים שלא נשארו שאריות סבון. הזמן שלוקח לשטוף אותו מהאיזור לא תלוי רק בכמות שלו, אלא גם בשטח שהוא תופס. בשפשוף על פני שטח גדול יחסית - הכוונה גדול יותר מאמצע כף היד, הסבון לא רק עושה בועות, אלא גם מתפשט יותר וגורם לאותה הרגשת "דביקות", אבל על איזור יותר גדול. כשהוא נמרח כאילו יש יותר ממנו, אז יש איזור גדול יותר שצריך לנקות. זה אומר עוד כמה שניות תוספת.
לעומת זאת, ניסיתי תהליך אחר: תחילה להקיף בידיים את הסבון, ורק אח"כ למרוח את התוצאות - הרוב בועות, על הגוף. הידיים יותר מהירות במגע לשם הקצפה אחת עם השנייה מאשר רק אחת על שטח נרחב, שם צריך להניע גם את המרפקים והכתפיים שנעים הרבה פחות מהר ממפרקי הידיים, וממילא הבועות הן אלא שמנקות, והסבון שנשאר בצורה נוזלית על כף היד ולא הפך לבועות הוא טיפה יותר מהול, וכמותו פחותה מאשר זו שהתחלתי איתה, ולכן יהיה קל יותר לשטוף את הסבון מהרגל/הזרוע וכו'.

ניסיתי, ראיתי שיש הבדל, אז אני אומרת.
שוב, כמו שאמרתי למעלה, אני אמנם מדברת על שברירי שניות שניראות בלתי משמעותיות, אבל אם מודדים את כמות המים הזורמים בזמן שאנחנו לא מרגישים, זה בהחלט הרבה יחסית. כשכל טיפה חשובה, אפילו חיסכון של ליטר מים שאנחנו לא מרגישים שהוא זורם לנו ככה משמעותית בעיני.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...