המלה טבע, שמשמעותה הבסיסית היא שקיעה בנוזל- "וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" (שמות ט"ו, ד')-שימשה את חז"ל גם לציון מטבע המיוצר באמצעות צורה המוטבעת במתכת: "שכשעלו ישראל מן הגולה, היו שוקלין דרכונות; חזרו לשקול סלעים, חזרו לשקול טבעים" (משנה שקלים ב') כייון שבתהליך ההטבעה נוצרת צורה קבועה החל המושג לשמש בעיברית- כמו בערבית וארמית לתיאור תכונותיוהקבועות של עצם. שיטת אריסטו שלפיה כל העצמים פועלים לפי חוקים קבועים המצויים בטבעם תרמה להפצת המושג. המושג 'חוק טבע' שהופיע בתקופת ההשכלהמשלב שני פעלים השימשו ליצירת צורה" חקיקה וטביעה. המושג 'מטבע ברייתו' נובע מהתפיסה שלפיה טבעו של עצם נקבע בבריאתו, בדומה למילה הלועזית natura, שפירושה לידה, וממנה גם תכונות מולדות וגם טבע.



מבוסס על'סגולה- מגזין ישראלי להיסטוריה', גיליון 92