ואתה גורר אותו לכיוון רחוק ממטרת הדיון. סה"כ באתי לתקן טעות.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית עם תוקף חוקי-משפטי, כשמטרת התיקון המשפטי הייתה למנוע פגיעה בערכיה היהודים של מדינת ישראל.

מדינה יהודית, לא מדינת הלכה יהודית.

מהי תפיסתי לגבי מדינה יהודית וצביונה, בתור אדם חילוני אשר אינו כפוף לחוקי ההלכה - באמת נושא רחב יריעה ולא נראה לי שזה המקום לנהל בו את הדיון. לזה צריך אשכול נפרד, אם רוצים להתדיין בו. רק תקח בחשבון שזה יוביל אותך לנושאים של מיהו יהודי (שלמרות שלדעתי ההגדרה מאד פשוטה ומסתמכת בנושא הזה על ההלכה, עדיין תמצא שאין אחדות דעים והמחוקק טרם נתן הגדרה חד משמעית, אלא הגדרות עמומות), מהי יהדות (לאום? דת? תרבות? תרבות מרכזית ותתי תרבות? מערכת ציווים? וכו'), חוק השבות וכדומה.

עיניין אכיפת החוקים במדינת ישראל מזעזע בלא מעט תחומים. הכל מתחיל מהראש. עבורי חוק הוא חוק. נקודה. רוצים לשנות? יש לפנות לנציגים בכנסת ולעשות זאת בדרך המקובלת והראויה. עלי לא מקובל זלזול בפומבי או בסתר, כולל אמירות ורמיזות לא לקיים את החוק ולא לאכפו של נבחרי הציבור בחוקים, שהכנסת בה הם יושבים חוקקה את החוקים ומהווה את מקור סמכות החוקים ואין, מבחינתי, חוק אחד יותר חוקי מחוק אחר. (והיות ופסח קרב ובא, יש אין ספור דוגמאות לדריסת מערכת חוקים בצורה מכוונת ע"י נבחרי הציבור במקום להוביל את השינוי הרצוי להם בדרך המקובלת והנכונה). ברגע שהזילזול קיים הוא כבר פותח דלת שקשה סגור אח"כ.
כמובן שיש חוקים מיותרים לחלוטין, לדעתי, במיוחד בתחומי החינוך, דת, מסורת וכל הנגזרות (חוקים שהם חוקים לכל דבר ועד שאין שינוי לחוק - חייבים לציית לאותם חוקים), את כל אלו חוק לא ילמד לכבד ולא ילמד לאהוב, אלא להפך. רק חינוך נכון ילמד את כל חלקי העם הזה לחיות יחד באחווה בלי כל הדווקאיות והעליהום.