ואני האחרון שמאמין באמת אחת או דרך אחת לראות דברים. ישנם אנשים שטוב להם שישארו בערפל בקשר למצבם ויש אולי שהפיקחון טוב להם, כם אם משמעותו היא הכרה בדברים כואבים. אין לי ספק ששנינו חשים אותו מיאוס נעים (שאינו מהול בכעס) כלפי כל האמירות והאנלוגיות שכאילו יצאו מאיזה סרט קיץ הוליוודי. החיים של של מי שמה שטבוע בו נמצא רחוק ממרכז הסקאלה, אינם קלים כלל ועיקר וכל האנלוגיות על "מלכת הכיתה נשארה רווקה והמכוערת דווקא יש לה 3 ילדים מקסימים" הם לא ממש לעניין: יותר "היוצא מן הכלל שמדגים את הכלל".

מהאבחנות החדות שלך בעניין, והראייה של מאחורי האמירות הרגילות והחבוטות, אני מאמין שעדיך לך באמת להבין את המצב כמו שהוא: זה לא יוכל להרוס סיכויים שבכל זאת קיימים. לאנשים חושבים אין את הפריווילגיה שלא לשים לב שהחיים בורחים. זו קללה של ממש.

.