מבחינתו של שריד, אין קל יותר מאשר להימנע מכל עיסוק בסוגיית השחיתות ולטפל רק בענייני
"השלום". הוא בחר ללכת בדרך אחרת, קשה בהרבה. לפני מספר חודשים התקיימה הפגנת ענק
בתביעה שאולמרט ושות' יעופו הביתה, בעקבות דו"ח וינוגרד. רוב הדוברים לא הגיעו מהתחום
הפוליטי, אך היו מעטים שכן היו מזוהים. מצד שמאל בלטו מאיר שלו ויוסי שריד. שלו ידע שהופעה
בהפגנה הקוראת להתפטרות "ממשלת השלום", היא קריאת תגר על המחנה, ועל כן דאג לזעוק
כנגד הכיבוש, בהפגנה שכלל לא עסקה בנושא. שריד, לעומתו, עמד על הבמה ועסק אך ורק בחובת
ההתפטרות של הממשלה הנוכחית.
אולמרט לכאורה הוא ראש הממשלה המושחת ביותר בהיסטוריה של ישראל (אני מפקפק אם יש לו
יריבים במערב במאה השנים האחרונות). עם זאת, אולמרט, כידוע, "עושה שלום". מבחינת רוב
המחנה של שריד, זה מצדיק התגייסות נחרצת להגנה עליו. שריד לא הלך בתלם הזה, וזה ראוי לציון.

מגיעות לאיש ברכות.