נכון שרוב אנשים לא הרגישו ישירות את האינפלציה כיוון שחסכונותיהם היו מוצמדים למדד כך שכוח הקניה הריאלי שלהם לא נשחק. אבל, וזה אבל גדול, ישנו מס בהסתר (סניוראז') כשהממשלה יוצרת בצורה מודעת אינפלציה. אחד מחלקי הסניוראז' הינו מס אינפלציה האומר כי הממשלה מדפיסה כסף ובתמורה לכך מקבלת שירותים מהאזרחים. מה בעייתי פה? האזרחים נותנים לממשלה שירותים אמיתיים ובתמורה היא מנפיקה כסף ביודעין שהיא שוחקת את השווי שלו. אם ישנם 1000 שקלים במחזור והממשלה מבקשת שירותים בסך 500 שקלים מהציבור והוא מספק אותם בתמורה להגדלת כמות הכסף ל1500 אז למעשה הציבור לא קיבל תמורה ריאלית לשירותים שלו ויצא טמבל. אם הוא הצמיד את החסכונות שלו למדד הוא אמנם מגן על עצמו כאדם פרטי אבל רק מגביר את התהליך האינפלציוני הלאומי כיוון שהממשלה נדרשת להדפיס עוד יותר כסף כדי לממן את ההצמדה. ההצמדה שניסו להציע בין המטבע שלנו ובין הדולר (תוכנית הדולריזציה) היתה מדהירה אותנו לתקלה כלכלית נוסח אנגליה ב-92 (הספקולציה של ג'ורג' סורוס) במקרה הטוב ובמקרה הרע היינו נכנסים לסחרור כלכלי נוסח ארגנטינה ב-2001.
ההצמדה של שכ"ד, שכר טרחה לעורכי דין ורואי חשבון, רכש דירות משומשות וכדומה עד היום משפיעה עלינו לרעה בתחום האינפלציוני. אני לא זוכר את המספרים המדוייקים אבל ישנו תהליך תמסורת ישיר בין שינוי ערך הדולר והאינפלציה המקומית שהוא חזק מדי למעמד הדולר בתחום הייבוא / ייצוא. הסיבה המרכזית לאינפלציה הנמוכה בשנה האחרונה ופועל יוצא שלה, הורדת הריבית במשק הינו החלשות הדולר בעולם. תהליך התמסורת משפיע על הוזלת מוצרים מקומיים שאינם קשורים ישירות בדולר (לדוגמא, שכירות ורכש דירות). אם הדולר יתחזק חזרה, האפקט תמסורת יכניס אותנו למיתון עמוק מכפי שהיה נדרש אילולא ההצמדה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')