...שהתחלתי אותו עם ברכים כמעט גמורות מראש... הירידה מהפאס פירקה לי את הנשמה, והפונהייל (מי המציא את הרעיון של לראות את הזריחה מהפונהייל, מי?) היה החיסול המוחלט.

אבל בערב אחרי, בפוקרה, אחרי סטייק גדול, בקבוק סן מיגל ופאנקייק שוקולד - הכל עבר (טוב, לא באמת, הברכים שלי דפוקות ולא יעזור כלום, אבל הי, הן היו דפוקות גם קודם )