זה אולי נדוש אך הגב' מזכירה לי את הסיפור על שני היהודים שהחליטו להתנצר יחדיו. הם ניגשו לכנסיה. יהודי א' [נאמר שקראו לו 'יעל'] רכן לפני הכומר שהשפריץ עליו מים והעניק לו ביס מלחם הקודש בעת שהשני [נגיד שקראו לו 'משאלי'] ממתין לתורו ליד המזבח.
- נו, איך היה? שאל יהודי ב' את חברו מיד לאחר הטקס.
- לך ממני יהודון מלוכלך! ענה חברו.

ואצטרף לאהוד השמן באחולי לגברת משאלי: מי יתן ויזכו ילדיך להקים בית כשר בישראל ויהיה עולמך עשיר ומלא בנכדים מגודלי פאות לחיים, תינוקות של בית רבן ובנכדות עטויות שמלות ו'קוקו' לראשם אשר יקראו לך 'טטי' וישבו לברכייך בעת שתקריאי להם את ספורי 'יוסף אוהב השבת' באיוריה היפים של דבורה ברזון. מי יתן ותזכי לקנות לאברהם-ישעיהו הקטן תיק יפה ביומו הראשון בחיידר ולאליעיזר-מנחם קלמר צבעוני בלכתו לת"ת.
מי יתן ותזכי לפצל את כיוריך לשניים ולהתקין שעון שבת, מי יתן ותדוני עם בניך בשאלה האם להנציח בשמות התינוקות שאך נולדו את סבתא רבא ציפורה-פייגי הצדקת שממנה התעלמת עד כה או שמא תקרא על שם אמהות האומה?

וכמו שאומרים מדינאי ותפוחים - 'ויענה כל העם השומע אמן'

עברנו את שינאת פרעה - נעבור גם את שינאתך