אני רואה יותר מדי קצינים שמרוכזים בעבודתם ורק בה, דואגים לחיילים שלהם ולא לממונים שלהם, מתעסקים בלחימה ולא ביחצ"נות. מלח הארץ, משכמם ומעלה, וכו' וכו'.
הקצינים האלו מוצאים את עצמם הולכים הביתה בשלב זה או אחר, כי היו מועמדים טובים יותר לקידום, כי היו מועמדים מועדפים יותר לקבל תוכנית שירות וכן הלאה.
כי עשית ולא ראו = לא עשית!!
ולחיילים הפשוטים אסביר בשפה שמובנת לכולם: אם אתה קם כל לילה ומנקה לכל החברים במחלקה את הנשק בלי שאף אחד יודע, לא החיילים ולא המפקדים. במקום להעריך אותך על החברות הטובה ועל ההשקעה, ישאירו אותך שבתות ויקראו לך חייל גרוע כי לא תעמוד בזמן להשכמה.
אם החברים והמפקדים לא יודעים כמה שאתה תותח, אז אתה לא תותח. נקודה.
וזה נכון לחייל טירון וזה נכון לאלוף הפיקוד.

ודרך אגב, כל מי שטוען שהוא לא מיחצ"ן את עצמו והוא מתעסק רק בעבודה ורק דואג לחיילים, שימו לב, ההצהרה הזאת היא בעצמה יחצ"נות. כי צנעה יתירה = גאווה, אוי לו לאדם המתגאה בצניעותו...