החמצן הופך לאוזון... אבל האוזון רחוק מלהיות חומר יציב, ובסביבות הקרקע יש מספיק חומרים שיפרקו אותו.
גם בגובה רב, באיזור המכונה שכבת האוזון, האוזון מתפרק בקצב גבוה מאד (ולא רק בגלל חומרים שאנחנו שיחררנו לסביבה), ומאד דליל באופן כללי... אבל כמו לאחר הגשם קרוב לפני הקרקע, אוזון נוצר באותו הגובה. לעומת איזור הקרקע, הפירוק של האוזון ויצירתו הם תהליכים שמתרחשים בקצב מאד דומה, ולכן השכבה לא נעלמת כמעט מיד, או לחילופין, לא הופכת לעבה יותר באופן משמעותי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]