יש לזכור, לא לשכוח, לא לזלזל (להפסיק את החרא הזה של לימודים כרגיל אחרי הטקס כי זה פשוט בושה), ולהעריך את הגבורה המדהימה של בני האדם, שעברו את התקופה השחורה ביותר בהיסטוריה של האנושות.

לסבא שלי, שב-1/9/39 בדיוק חגג 13, נהרסה הבר מצווה בגלל הנאצים העלובים האלו, נהרסה הילדות - אני חושב שהוא עבר הכל, דרך הגיטאות, דרך המון מחנות, ודרך צעדות מוות בלתי פוסקות עד ששוחרר בסוף אפריל 45'.

היום אמרתי לעצמי - לבן אדם יש מטען על הלב, ואני הולך לדבר איתו על זה. אין לו עוד עשרות על גבי עשרות שנים לחיות, וזה עכשיו או לעולם לא. אני חייב לספר את סיפורו.

ואני קורא לכולכם לעשות גם!

00:07
תם יום השואה והגבורה. זמן לחזור לשיגרה.