פורסם באתר petnet

גידול האיגואנה בשבי- חלק ראשון

מאת: שמעון גוילי
מבית החיות כפר הנגיד

אורך חייה של האיגואנה: בטבע יכולות האיגואנות לחיות כ 10-15 - שנה.
בשבי הן חיות עד לגיל של כ 20 - שנה, והן מגיעות לאורך של 1.5 עד 2 מטר, ולמשקל של עד 8.5 ק"ג.

פרק 1 - הכלוב
הכלוב המומלץ ביותר הוא אקווריום מזכוכית עם מכסה (לא אטום), למניעת בריחה. האקווריום הוא פשוט לשימוש ונוח לניקוי.

את הכלוב יש להניח במקום שקט , ללא רעש של אנשים צועקים, סטריאו או כלבים נובחים. הכלוב חייב להיות גדול וגבוה- לאפשר לאיגואנה מרחב תנועה מרבי.

תחתית הכלוב- יש להשתמש בתחתית הנוחה לניקוי: דשא סינתטי, שטיח, נייר (לא נייר עיתון). אם בחרת להשתמש בשטיח או בדשא סינתטי, רצוי שיהיו לכם חתיכות רזרביות, כדי שתוכלו להניח אותן בזמן ניקוי החתיכות המלוכלכות.

אסור להשתמש בנייר עיתון, כי הדיו יכול לחדור לגופה של האיגואנה ולגרום לה לנזקים. כמו כן אסור להשתמש בנסורת, חול וטוף.

פרטיות:
איגואנות צריכות הרבה פרטיות ומקום מחבוא- רצוי לספק לה מקומות כאלו: קופסת קרטון או ענף גדול וחלול. יש צורך שהאיגואנה תוכל להחביא את גופה ולא רק חלקים ממנו. ככל שהאיגואנה תגדל יש להגדיל את מקומות המחבוא, ולהוסיף לה צעצועים (חבלים, "סולמות" ענפים וכו'


תאורה:
יש צורך להאיר את האקווריום כדי ליצור אפקט של אור שמש. ברגע שיש
אפשרות לחשיפה של האיגואנה לשמש- יש לנצל אותה!! אור השמש עוזר לסנתז ויטמין D3, שדרוש לחילופי סידן בגוף.

חימום:
הגדילה של האיגואנה תלויה ב: חום, פעילות ומזון. ככל שהחום גבוה (ושלאיעלה על 35 מעלות), האיגואנה תהיה פעילה, תאכל יותר ותעכל טוב יותר את המזון.
יש לוודא שבלילה הטמפ' תהיה נמוכה יותר, אך לא תרד מתחת ל 22 מעלות.
כדי לפתור את בעיית החימום, כדאי להדליק מנורה. בלילה אסור להדליק מנורה לבנה, ואם כבר מאירים את הכלוב בלילה, אז רק עם מנורה כחולה, ירוקה או אדומה.

כדאי לפזר מדחומים בכלוב וסביבתו.




פרק 2 - אוכל:

התזונה של האיגואנה צריכה להיות מורכבת מ:%40 ירקות עשירים בסידן,%40 ירקות בעלי ערך תזונתי גבוה, %20 או פחות- פירות.
המזון שנותנים לאיגואנות צריך להכיל פי שניים סידן מזרחן.
אסור להאכיל את האיגואנות במזונות עשירים בחומצה אוקסלית, כי כך הם לא יוכלו לעכל את הסידן. ירקות אלו הם: תרד, סלק, סלרי, ארטישוק.
אם בכל זאת אתם רוצים להאכיל את האיגואנה במזונות אלו, כדאי מאוד שהכמות תהיה קטנה.

משפחת הכרובים:
קיימת בעיה כמו בחומצה האוקסלית. עדיף שלא להאכיל את האיגואנה
ביותר מדי ממשפחה זו: כרוב, כרוב עלים, כרוב סיני, ברוקולי, לפת, כרוב שוודי, כרוב ניצנים, כרובית).אם ניתן- עדיף להימנע מהם בכלל.

ירקות קפואים:
הפתרון הכי פשוט. עדיף להשתמש בו רק במקרים דחופים- יש בו חוסר
בתיאמין.

פירות:
טעים ובריא לאיגואנה, אך יש להשגיח כי התזונה תורכב מהכי פחות פירות שאפשר-
הערך התזונתי שלהם הוא נמוך ביותר.
מומלץ להוסיף מזון קפוא לאיגואנות מתוצרת T-Rex, אותו ניתן להשיג בלעדית בבית החיות. זהו מזון מצוין ובריא.

אם הבחירה שלך היא מזון יבש- ניתן גם להשיג תערובות של מזון יבש בבית-החיות. המזון הוא מאוזן ומותאם לחלוטין לצרכיה של האיגואנה שלך.

חסה:
עדיף לא לתת בכלל. מאוד לא בריאה לאיגואנות.

מומלץ להשתמש בתוספות ויטמינים שניתן לקנות בכל החנויות המובחרות לחיות מחמד.התערובות המומלצות הן מתוצרת חברת T-Rex האמריקאית, המתמחה שנים רבות בייצור
מזון משובח לזוחלים, שגם אותן ניתן להשיג בלעדית בבית-החיות.

עלים ירוקים:
מומלץ, טעים וכיף לאיגואנה לאכול אותם. עדיף להשאירם בגודלם הטבעי.
עלים המומלצים הם: עלי חרדל, שן הארי וגרגר הנחלים.

הכנת המזון:
למרות שלאיגואנות יש שיניים חדות הן אינן משתמשות בהן ללעיסה- הן
בולעות את במזון בשלמותו. ולכן יש לחתוך את האוכל של האיגואנה דק-דק ואפילו לגרר אותו בפומפייה.

סלט בסיס:
ירק ירוק אחד, ירק כתום אחד, פטרוזיליה, פרי ותוספת חלבונים וסידן.
לפחות פעמיים בשבוע יש להוסיף עוד ויטמינים ומינרלים פרט לסידן.
ירק ירוק- שעועית ירוקה, אפונה טרייה...
ירק כתום: דלעת, בטטה, גזר...
ניתן להוסיף: אלפלפה, נבטי צנוניות, נבטים, אספרגוס, פטריות, במיה...
פירות: הפרי בעל הערך התזונתי הגבוה ביותר הוא תאנים. ניתן גם לתת: פטל, תותים,
פפאיה, אגסים, מנגו, שזיפים, אפרסקים, מלון, תמרים, ענבים, צימוקים, סברס וקיווי.
את כולם יש לחתוך לחתיכות קטנות מאוד ולערבב עם הירקות.
החלוקה: חצי כוס ירקות ירוקים, חצי כוס ירקות כתומים, שמינית כוס פירות, שליש כוס פטרוזיליה ואלפלפה.

מים:
רצוי כלי גדול מספיק בשביל שהאיגואנה תוכל לשבת בו. המים חייבים להיות נקיים וטריים ויש להחליפם כל יום.
האיגואנות יכולות לאכול גם פיצה, אוכל סיני ואפילו שוקולד. עדיף להימנע מכך-אין למזון זה ערך תזונתי, והוא אפילו יכול להזיק לה.
עדיף לא להרגיל את האיגואנה להאכלה ביד.

זמני האכלה: יש להאכיל את האיגואנה בבוקר, וכך יש לה את הצהרים המוארים לעכל את המזון (וכמו שכבר ציינו, היא מעכלת את מזונה בצורה הטובה ביותר בנוכחות שמש).

אכילה ועונות השנה: איגואנות אוכלות יותר בקיץ מאשר בחורף.





גידול האיגואנה בשבי - חלק שני

מאת: שמעון גוילי


פרק 3 - שילוב האיגואנה בחיי היומיום

יציאה לרחוב:
יש להרגיל את האיגואנה לשהייה מחוץ לבית. הכוונה היא לא להניח אותה
בגינה וללכת, או לקשור אותה לרצועה ולצאת החוצה.
הכוונה היא ליצירת אמון הדדי ביניכם בתוך ומחוץ לבית. למרות שבבית מומלץ רק מדי פעם להתעסק פיזית עם האיגואנה- כשיוצאים מהבית עליכם תמיד להיות איתה במגע. לא מומלץ לשים עליה רצועה. הרצועה חונקת ועלולה לגרום לפציעות, שברים וכד'. אם בכל זאת החלטתם לשים לאיגואנה שלכם רצועה, עליכם לוודא כי הרצועה אינה חונקת והדוקה מדי. רצועות נשיאה והולכה נוחות ושימושיות ניתן להשיג בבית-החיות.

יש להרגיל אותה לנוכחות ותנועה של אנשים אחרים.
חוף גורדון בתל- אביב הוא מקום אליו נוהגים רוב בעלי האיגואנות לקחת אותן, וזהו מקום הומה- גם מאדם וגם מבע"ח. חשוב שהאיגואנה לא תפחד מרעש.



פרק 4 - טיפול בכלוב

ניקוי
יש לנקות את הכלוב והרהיטים שלו ברגע שהם מתלכלכים. מומלץ להשתמש בסבון ומים פושרים, ולאחר מכן לנגב היטב.

חיטוי
ההבדל בין ניקוי וחיטוי הוא שניקוי מסיר לכלוך, וחיטוי הורג גם את כל הבקטריות.
ניתן לחטא את הכלוב באמצעות אקונומיקה מדוללת מאוד.(1/2 כוס אקונומיקה בדלי מים). לנגב היטב לשטוף ולייבש.
ניתן ומומלץ גם להשתמש בתרסיס Bio-Clean שהוא חומר ניקוי שאינו מרוכז מדי, ומעניק חיטוי מושלם וריח נפלא.
אם האיגואנה או סביבתה מריחים לא טוב, ניתן לרסס ישירות על מקור הריח את התרסיס Bio-Fresh בזמן רחיצת הכלוב אינה דחופה או מתאפשרת.
יש לחטא לפחות פעם בשבוע. גם את כלי המים והאוכל יש לחטא.



פרק 5 - התנהגות האיגואנה

התעטשות
האיגואנה עשויה להתעטש די הרבה- זה דומה לבני אדם שמזיעים- כך היא
מפרישה מלחים מהגוף.

נענוע בראש
בגיל 1-1.5 שנים, ניתן לראות את האיגואנה מנענעת בראשה למעלה ולמטה.
זוהי הגדרת טריטוריה והרגלי ייחום. רצוי לעזוב את האיגואנה בשקט כשהיא מנענעת בראש. עדיף לא לגרום להן לראות את עצמן במראות.

השלה
כמו כל הזוחלים, גם איגואנה משילה את עורה. אם האוויר בכלוב יבש זה יקשה על ההשלה, ויגרום לכאבים. ניתן להקל על התהליך על ידי שימוש בתרסיס Bio-Mist, שהוא תרסיס מרכך, המעניק לחות לעור האיגואנה ומסייע בהשלת העור. אם עורה של האיגואנה יהיה יבש היא תסבול מכאבים רבים, דבר אשר עדיף להימנע ממנו. ולכן יש לנטר את הלחות בטרריום, ולהשגיח שלא תהיה נמוכה (מומלץ להשתמש במדי לחות וטמפ' מתוצרת T-Rex , ואותם ניתן להשיג בבית-החיות.

אמבטיות:
האיגואנה אוהבת להתקלח- זה גם מסייע לה בהשלה, ובעשיית צרכים. יש להניח לאיגואנה לעשות מקלחת למשך של כחצי שעה בכל יום, במים פושרים.

חידוש הזנב
כשאיגואנה מרביצות עם הזנב, הן גם בד"כ מאבדות אותו. אסור לתפוס איגואנה מהזנב!!! אם הזנב נופל יש לשמור על האזור נקי למניעת דלקות.

אחיזה והרמה
אסור להשתמש ביד אחת בלבד. יש להשתמש בשתי הידיים- אחת שתתמוך
בגוף ואחת שתתמוך בזנב. יש להיזהר כשמרימים את האיגואנות- הציפורניים שלהן עלולות להיתפס בבגדים, וזה מאוד כואב להן יכולה להיתלש להם בצורה כזו האצבע!

צרכים
הצואה צריכה להיות מורכבת משלושה חלקים: הצואה עצמה בצבע חום / שחור נוזל שקוף ודביק, וחלק לבן שמתייבש ונראה כמו גיר.

מין
רוב בעלי האיגואנות רוצים לדעת מה מין האיגואנה שלהם. בגיל צעיר אי אפשר לדעת ממראה חיצוני, ואפשר לגשת לוטרינר שיבדוק את זה. הבדיקה עצמה מאוד מכאיבה לאיגואנה, ועדיף להימנע ממנה.


פרק 6 - בעיות רפואיות

גזירת ציפורניים כדאי לגזור את הציפורניים כשהן גדלות. כשהציפורניים הן ארוכות מדי האיגואנות עלולות לשרוט את עצמן ואתכם. עדיף לעשות זאת אצל וטרינר; גזיזת ציפורניים בבית מאוד מכאיבה ויכולה לגרום נזק.

טפילים פנימיים
ע"י בדיקת צואה שתינתן לוטרינר. סימנים: חוסר תיאבון, אפטיות.

טפילים חיצוניים
יש לרחוץ מיידית את האיגואנה ו" להטביע " כמה שיותר מהם. יש לחטא
את הכלוב, על ידי שימוש בתרסיס Bio-Clean, ולרסס את האיגואנה ב Bio-Mite, שהוא תרסיס המיועד לטיפול בבעיות טפילים, אך לפני כל תהליך יש להתייעץ בוטרינר.

כוויות
יכולות להיגרם מהמנורה, או מסלע חימום. אם הכוויה לא קשה- ניתן לטפל במשחה אנטיביוטית, אם הכוויה קשה יותר,יש להתייעץ ברופא.

שחיקת האף
תופעה נפוצה אצל איגואנות. יכול לקרות כשהיא לא מאושרת בכלוב שלה-
אם הכלוב קטן או לא נוח.עדיף להתייעץ בוטרינר.
פצעים ושריטות- כנ"ל.


עצירות
איגואנות אמורות לעשות את צורכיהן פעם ביום.
כשזה לא כך יש לעשות להן אמבטיה.

מחלות:
אחת מהמחלות הנפוצות ביותר באיגואנות הגדלות בשבי היא מחלת עצמות מטבולית. המחלה הזו יכולה להיגרם כתוצאה מחוסר בקלציום מחלות עצם מטבוליות, באיגואנות הגדלות בשבי בדיאטה, איזון לא טוב בין קלציום לזרחן, חוסר בקרינת UV או בויטמין D3...
סימנים מוקדמים של המחלה כוללים חולשה, סירוב לזוז, חוסר תיאבון והתנפחות הגפיים והלסת. ככל שהמחלה מחמירה יופיעו
סימפטומים כגון: עוויתות ("טיקים") בשרירים, שיתוק ומוות.
אם נצפו אחד מהסימפטומים האלה, יש לקחת את האיגואנה מיידית לוטרינר המתמחה בזוחלים לאבחון וטיפול נכון. גם איגואנות במצב
קשה יכולות לשפר את מצבן על ידי טיפול נכון, גם מבחינת המזון וגם מבחינת האחזקה. במקרים של רמות סידן נמוכות בדם, הזרקה של
קלציום וויטמין D3 נחוצה בהקדם האפשרי. ברגע שהרמות יהיו נורמליות, והוטרינר קובע כי זה בטוח, תרופה הנקראת קלציטונין(calcitonin) יכולה להינתן למניעת כל חסר עתידי בקלציום מהעצמות. האכלה בכוח יכולה להיות הכרחית מהבחינה התזונתית אם האיגואנה לא אוכלת בעצמה. השריית האיגואנה במים חמימים עוזרת גם-כן לעידוד שתייה ועשיית צרכים.
הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות עצם מטבוליות היא לספק תזונה טובה ובריאה, ותחזוקה נאותה של כלוב האיגואנה מההתחלה.


קווי ההדרכה הבאים יועילו לשמירה על סביבה בריאה לאיגואנה המוחזקת בשבי...

תאורה:
אור שמש טבעי הוא חשוב באספקת ויטמין D3 ויינון של סידן בגוף. אור שמש העובר דרך זכוכית אינו טוב באספקת קרני ה UV החיוניות כל כך לתהליכים אלה. אספקה של אור שמש טבעי וישיר מספר שעות בשבוע יספיק בהחלט לעניין, והנו חיוני לבריאות האיגואנה שלך.

מקורות מלאכותיים לקרינת UV , כגון Vita-Lite ניתנים לשימוש יומיומי והם מומלצים ביותר, במיוחד באזורים בעלי אקלים קר.

טמפרטורה בטבע, איגואנות עושות "אמבטיות שמש" (Basking) בשביל להגיע לטמפ' גוף אופטימלית. בשבי, מקור חום חייב להיות מסופק בכדי

לבצע את אותה הפעולה. מקור חום מאיר, כגון מנורה בעוצמה של 60-100 ואט תתאים בהחלט. מגע ישיר עם מקור החום חייב להימנע

למניעת כוויות. מכאן, סלעי חימום, שהם פופולריים במיוחד היום, אינם מומלצים, מכיוון שהם עלולים לגרום לכוויות.

טווח הטמפ' האופטימלי בכלוב הנו 85-95 מעלות פרנהייט ואזור ל Basking, שבו הטמפ' תהיה בין 95-105 מעלות פרנהייט, ובכך לאפשר לאיגואנה לוסת את חום גופה על ידי שהייה באזור החם ובאזור הקר.

בלילה ניתן לכבות את המנורה, ולהציב מנורה אדומה או כחולה למניעת צניחת הטמפ' מתחת ל 75 מעלות פרנהייט.

מזון:
הדעות כיום חלוקות לגבי מהי התזונה הטובה ביותר לאיגואנה. רוב הספרות הנה זהה לגבי העובדה כי יש לכבד צרכים של איגואנה מבוגרת,
וכי הם שונים מצרכיה של איגואנה צעירה. מידע ישן קובע כי יש להשתמש במנות חלבון גבוהות יותר, ואילו מחקרים חדשים על איגואנות
צעירות מועידים על כך שבטבע הן לרוב צמחוניות ורק לעתים נדירות הן אוכלות חרקים.

אי לכך הדיאטה הבאה הנה המומלצת ביותר היא:
ירקות: (מהווים %90 מתזונתה של האיגואנה הצעירה, ו %95-100 מתזונת המבוגרת) יש לכלול ירקות עשירים בסידן, כגון: לפת, פטרוזיליה, שינן (שן הארי), עלי חרדל, סלרי וכדומה. ירקות אחרים: דלעת, גזרים, אפונה, נבטים, קישואים, ירקות מעורבים קפואים.
פרוטאין %10 מתזונת איגואנה צעירה,0% – 5% מתזונת המבוגרת טופו, ביצים קשות, קטניות מבושלות, סויה.

פירות:
רק כתוספת טעימה תותים, קיווי, ענבים, בננות, פפאיה, מלון.

מים:
יש לספק טריים ובכמות גדולה.

ויטמינים:
מומלץ להוסיף ויטמינים מתוספת מלאכותית. חשוב שהתוספת תכיל D3.