(אין קישור ועל כן מובא הנוסח המוקלד)

מפקד מלידה\ מאת אלוף (מיל') ידידיה יערי

"אני מכיר את יואב גלנט מהרגע שהתגייס, בעת שהייתי מפקד יחידה בשייטת 13. שלחנו אותו לקורס קצינים- ומאז החל לבלוט. גלנט הוא מפקד מלידה. ההובלה של האנשים היא אצלו בדם. הוא בלט מיד כמנהיג טבעי. איש רב כישרונות בתחומים רבים. אנשים האמינו בו והלכו אחריו. פיקדתי עליו בהרבה מאוד פעולות, כשהיה קצין בדרגת סגן משנה. אחר- כך, כאשר היה בדרגת סגן, סחב על הגב שלו את רוב הפעילות שהשייטת עשתה בתקופה שלפני מלחמת לבנון הראשונה, שהייתה מאוד עמוסה, אני חושב שבתקופה הזו הוא עוצב כמפקד. הרמטכ"ל, רב אלוף רפאל איתן (רפול) ז"ל, היה בא במיוחד לתדריכים בשייטת כדי לשמוע את גלנט מדבר. הוא היה מציג את התוכניות בצורה תכליתית, עניינית ומפורטת. כמעט תמיד היו לו שלושה- ארבעה תסריטים שאליהם נערך. באותם ימים היה צריך להוציא משהו מסודר בקצב שלא הכרנו קודם. היה צריך להכין פעולה מהיום למחרתיים. שם- כאשר היה צריך לשלב יסודיות מצד אחד , ולחץ מבצעי לבצע בקצב מטורף מצד שני- היכולות של גלנט באו לידי ביטוי. משם הוא צמח עם התכונות המיוחדות שלו. הוויכוח בדיונים לפני מבצע הוא עניין של תרבות, ועודדנו את זה. הוויכוחים היו פתוחים וכולם היו משתתפים בהם- ממפקד השייטת ועד אחרון הקצינים, ולפעמים גם לוחמים. כל אחד הביע את דעתו והיו גם ויכוחים, אבל בסופו של דבר הייתה הכרעה. הנושא הזה הוא תרבות, ומי שבמיוחד צריך לתת לו את הקרדיט על הגבר הזה הוא עמי אילון, שהכניס את הדבר הזה. דור שלם של מפקדים בחיל הים עוצב ככה. אני שמח על בחירתו של יואב גלנט. זה רגע חשוב. בסופו של דבר, היחידה הצמיחה מפקדים מהמעלה הראשונה. המסלול הזה צמיד הוציא אנשים החוצה, לפני שאפשר היה לקבל מהם את מלוא התפוקה. היו בינינו שהמשיכו אחר- כך לפיקוד על חיל הים, אולם גלנט הוא הראשון שסטה מהנתיב הזה ובהחלטה מודעת לפני חמש עשרה שנה אמר, "אני הולך להיות רמטכ"ל". אני קודם כל שמח בשבילו, אבל זו גם הכרה בסוג השירות הזה וברוח הלחימה שצמחה בשייטת- ומבחינתי זה רגע חשוב. אז קודם כל, שיהיה בהצלחה. אבל כרגע האתגר האמיתי זה לחבר מחדש את כל התפרים שנפרמו. אני חושב שבסופו של דבר, צריך להשאיר את פרשת המסמך מאחור. כמו שאני אומר כבר שנים: זה לא מקצועי להיעלב.
האלוף במילואים ידידיה יערי היה מפקד חיל הים (הביא לדפוס: אמיר בוחבוט)." (התפרסם בעיתון "מעריב" בתאריך 200\08\23)

שייטת מטכ"ל\ מאת אמיר בוחבוט

המבצע הראשון כמפקד פלגת לוחמים בעומק לבנון, וההסתערות על בסיס מחבלים ולקיחת פיקוד על הכוח לאחר שהמפקד נפצע, מפקדיו ופקודיו של יואב גלנט משייטת 13 מפרגנים לבחירה וקובעים "מדובר ברמטכ"ל משודרג".
"ותיקי חיל הים ושייטת 13 מפרגנים לבחירתו של האלוף יואב גלנט, לוחם ומפקד השייטת לשעבר לתפקיד הרמטכ"ל. מבחינתם צה"ל בידיים טובות: "יש לו כל מה שאיש יבשה צריך כמג"ד, מח"ט, ומפקד אוגדה, וכשאתה מוסיף לזה את ההבנה של הפעילות הימית לנסיון שלו כאלוף פיקוד דרום, אתה מקבל רמטכ"ל משודרג עם יכולות לבצע כל מה שישראל זקוקה לו ביעדים רחוקים," אומר תת- אלוף במיל' שייקה ברוש, בעבר ראש מספן מודיעין בחיל הים ומפקד השייטת. "הבחירה שלו מסמלת חשיבה עמוקה מאוד, יותר ממה שנראה בכלי התקשורת." ברוש כמפקד השייטת היה זה שמינה את גלנט הצעיר לשני תפקידי מפתח ביחידה: מפקד בית הספר של הקומנדו הימי, ומפקד פלגת לוחמים. "כשגלנט התגייס לשייטת, בשלהי שנות השבעים, זו הייתה תקופה של פעילות אינטנסיבית," מספר ברוש. "והמלחמה של השייטת הייתה בקני המחבלים בלבנון, בעיקר נגד ארגון הפתח, הייתה יומיומית והתרחשה במרחק גדול מאוד מחופי ישראל. הוא היה קצין שאפתן, מוכשר, ששואף תמיד קדימה." ברוש מתאר קצין יצירתי, שהיה, לדבריו, "שותף למבצעים לא פשוטים בחופי לבנון עם לוחות זמנים שהשתבשו בלחימה, בעיות במודיעין, דרכים שנחסמו לנו תוך כדי תנועה, יכולות ניווט יוצאות דופן ללא העזרים כפי שיש היום, וכולת אלתור יוצאת דופן. הוא היה פשוט מצוין."

"קור רוח וחוש הומור"

תחילת האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987 תפסה את גלנט כמפקד פלגת לוחמים בשייטת, שנשלחה לשטחים לפני שהוקמו היחידות ייעודיות, כמו דובדבן ושמשון. " למרות שלא היה מודיעין איכותי, הפלגה הובילה את הלחימה נגד המחבלים," מוסיף ברוש. "אולי זה מה שהוביל אותו מאוחר יותר לפיקוד על החטיבה המרחבית בג'נין. אין ספק שהחיכוך עם ה'ירוקים' גרם לו להמשיך בסולם הדרגות בצה"ל. העובדה שהוא עבר דרך חיל הים נותנת לו יתרון על פני שאר האלופים בהבנה של מרחבים אחרים ופעילות במקומות רחוקים." סגן אלוף במיל' דורון מושינסקי היה מפקד בשייטת בדרגת סרן, כשיצא עם גלנט, אז מפקד צוות בדרגת סגן, למבצע "מתח גבוה" בלבנון באפריל- 1980. פשיטה על מעוז אצייקה, ארגון פלסטיני קיצוני שביצע את הפיגוע בקיבוץ משגב עם שבועיים קודם לכן ועמד להוציא אל הפועל פיגוע נוסף בישראל. "עמי אילון פיקד על השייטת, שייקה ברוש היה מפקד פלגת הלוחמים, וגלנט היה הסגן שלי במבצע. המיקום של מחנה המחבלים היה בראס א- שייק בדרום לבנון- פשיטה מאוד מורכבת במרחק שני ק"מ מהחוף. הפלגה שלי סגרה על מבנה המפקדה, אחרי זריקת רימונים הסתערנו, גלנט ואני, זיהינו תוך כדי הסתערות מחבלים ורוקנו עליהם מחסנית. לאחר מכן הבית פוצץ, וכתוצאה מכך המרפק שלי התרסק והוגדרתי כפצוע בינוני. גלנט הפגין קור רוח ולקח פיקוד על הפלגה. הוא טיהר את המבנה ופיקד על הפינוי שלי מאזור הלחימה. שייטת 13 השאירה אחריה תשע עשרה מחבלים הרוגים ומבנים הרוסים לגמרי. היינו בטוחים שהמבצע הזה ייגמר באבדות קשות לכוחותינו. הוא הסתיים רק בשני פצועים. זהו גלנט. חד מחשבה ובעל חוש הומור ברגעים הנכונים כדי לעודד את הרוח." פקוד לשעבר של גלנט בשייטת, שלימים הגיע לדרגה בכירה בצה"ל, תיאר אתמול מבצע שעליו פיקד גלנט כמפקד פלגת הלוחמים: "יואב חזר לשייטת אחרי שלוש שנים של הפסקה והסבה לסטי"לים," סיפר הפקוד. "אף אחד מאיתנו לא הכיר אותו כלוחם, אבל מיד עם הגעתו יצאנו למבצע מורכב מאוד בצידון בלבנון. לילה. פשיטה במרחק חמישים ק"מ בערך מישראל, ארבעה קילומטרים מקו החוף. לא היה לנו הרבה זמן. יואב ירד והוביל את פלגת הלוחמים במקצועיות רבה ושקטה. במהלך הקרב התמודדנו עם תותחים ללא רתע, מקלעים ואמצעים נוספים של המחבלים. בשלב מסוים שלושה כלי רכב עמוסים מחבלים פתחו לעברינו באש. יואב הפגין קור רוח, השמדנו את שלושת כלי הרכב והרגנו תשעה מחבלים בעומק השטח במתאר מאוד מורכב. מקצוען וחד, זה יואב."." (התפרסם בעיתון "מעריב" בתאריך 200\08\23)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)