פרשנות על בלעם והאתון - בפרשת בלק

בהתחלה ה׳ אסר עליו ללכת עם השרים שהזמינו אותו לקלל את ישראל, אחר כך ה' הסכים שילך איתם, עם הסתייגות: אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה (במדבר כב כ), ושוב ה' עצר אותו.


הסבר: ה׳ רחום וחנון ומושיט יד גם למי שמתקשה לעמוד בפיתוי.

יש את הרצוי ויש את המצוי. הרצוי שלא ללכת כלל עם מי שכוונתו לקלל את עם ישראל.

אבל מי שמתקשה בזה, כי מקבל כספים מאירגונים שהם שונאי ישראל,

כמו שרש"י מפרש: "אם לקרא לך - אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר",


גם אותו ה׳ לא מזניח. לא מוותר לו, אבל מתעסק איתו לפי דרכו.


יהודים שגוייסו לצבא זר ולא יכלו להימנע מלאכול אוכל לא כשר, שאלו אצל רבנים מה הם יכולים לעשות, שלפחות לא ישכחו על יהדותם לגמרי. הרבנים ענו: אם אוכלים חס וחלילה משהו לא כשר, לא למצוץ את העצמות.


ישנם את אלו שלא יכולים לעמוד בפיתוי שונאי ציון ועוכרי ישראל שמתגמלים בנדיבות כל מי שמקלל חס וחלילה את ישראל. ה׳ שהוא בוחן כליות ולב אומר "לא תלך עמהם".


אבל מי שבכל זאת מתעקש, כי משלמים לו, גם אותו ה׳ לא עוזב ואומר לו ׳וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה׳.


ה' נותן לו קרש הצלה: לפחות שלא ימצוץ את העצמות, שלא יתאמץ יותר מדי.


ואז ה' עוזר לו וגם האתון של בלעם פותח את הפה ומוכיח אותו שלא יקלל את ישראל.


גם בשאול תחתיה צריך לזכור שהוא יהודי, ובסוף ה׳ יוציא אותו משם. כמו שנאמר כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה (תהלים פו יג).

בלעם לא נאחז בקרש הצלה שה' הושיט לו, והתאמץ במזימת שונאי ציון ועוכרי ישראל, כמו שנאמר: 'וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹונוֹ' (במדבר כב כא) - 1. הזדרז לקום מוקדם בבוקר, 2. הוא עצמו חבש את חמורו (רש"י).

נקודה נוספת שמובן מפירוש רש"י פסוק כא שכתב על המילים "אם לקרוא לך" - "סבור אתה ליטול עליה שכר". למה לקבל שכר נקרא כאן בשם קריאה?


אלא כי המילה "קריאה" יש לה גם משמעות של הכרזה והודעה ברבים, כמו קריאת התורה וקריאת המגילה. מי שמקבל כספים משונאי ציון ועוכרי ישראל צריך להכריז ולהודיע שכולם ידעו שהוא מקבל כסף משונאי ציון ועוכרי ישראל. התועלת בזה שהאידיוטים השימושיים לא יקחו ממנו דוגמה.


ופה בלעם כשל. הוא לא הכריז שמקבל כספים עצומים, וגם לקח איתו אידיוטים שימושיים: "2 נעריו עמו". וצירף גם את האתון. הרי האתון לא מבינה כלום. ובטח שלא תקבל כלום מה"כסף וזהב". אין לה שימוש בזה. זה למה התבוסה שלו התחילה מהאתון. ויפתח ה' את פי האתון".

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/